בד"ר: דחיית תביעת הגירושין של הבעל ופסיקת מזונות

עומדת לפנינו תביעת האשה (להלן "התובעת") למזונותיה ולמזונות הקטינה. בתביעה זו נתקיימו בפנינו מספר דיונים פרטניים בנוכחות הצדדים ובאי כוחם וניתנו בה מספר החלטות ופסיקות ביניים.

בתאריך ב' בכסליו התשס"ח, 12/11/07, ניתן פסק דין זמני שבו חויב הבעל (להלן "הנתבע") בסך של 2,000 ש"ח עבור מזונות האשה והקטינה. בחודש אוקטובר 2008 עזב הנתבע את הבית. את שכר דירה הוא שילם כבר מראש, עד לסוף חודש יוני 2009.

בדיון שנערך לפנינו ביום כ"ד בתמוז התשס"ט 19/07/09, קבלה האשה בפנינו על התראה לפינוי דירת המגורים שנשלחה לה מבעלת הדירה, בגין אי תשלום דמי שכירות. כאמור, עד סוף חודש יוני שילם הנתבע את דמי השכירות. בתחילת חודש אוגוסט - י"ב באב התשס"ט, הגישה התובעת בבית הדין תביעת מזונות תוך דרישה להמשך תשלום דמי השכירות על ידי הנתבע. המדובר בדירת שני חדרים קטנה ברח' ???????, נתניה, ששכר הדירה החדשי שלה עמד על 1,350 ש"ח.

לדברי התובעת היא והקטינה סובלות מחרפת ערב.

בדיון שנערך ביום כ"ד בתמוז התשס"ט, 16/07/09, היא הצהירה -

"אני חיה עם 2,000 ש"ח עם הילדה. הוא ניתק לי את הכבלים , אין לי תנור, אין לי מכונת כביסה. פעם אחת היתה לי סתימה בבית, והוא יודע להוציא סתימה והוא אומר לי ש"איננו קשורים" וניתק לי את הטלפון.לגבי שכר דירה - הוא והעורך דין של הדירה עשו שותפות בשביל להוציא אותי. הוציאו מכתב שרוצים לפנות אותי. הוא אמר ש"את והילדה תהיו בחוץ", חודשיים אחרי שעזב, עד אז הוא שילם, ולא היו לנו חובות. טלביזיה הוא ניתק. שכר דירה עד עכשיו הוא שילם, וזה עומד לפני פינוי, ובעלי אמר שזה לא מענין." (הכוונה שאותו זה לא מענין, א"י).

עוד אמרה בדיון כי במידה והיא תיאלץ לפנות את הדירה, הרי שהיא תתקשה לעשות זאת מאחר ואין לה כסף לשלם אפילו בעבור ההובלה.

בית הדין בהחלטתו, באותו יום, פסק לטובתה סכום חד פעמי בסך 8,000 ש"ח - עד למועד הוצאתו של פסק דין סופי בנושא המזונות. סך זה נפסק כתוספת על פסיקת המזונות שכבר ניתנה בעבר בסך של 2,000 ש"ח לחודש.

עובדה חשובה שעלינו לציין היא, שבמקביל לפסק דין זה, ניתן על ידנו להלן פסק דין בנושא הגירושין. תביעת הגירושין שהגיש הבעל נדחית. לא הוכחה כל עילת גירושין. הבעל עזב את הבית שלא כדין, ומשכך - האשה זכאית למזונות ולמדור.

נסכם שוב את המועדים הרלוונטיים בתובענה זו:

תביעת המזונות הוגשה על ידי התובעת ביום י"ב באב התשס"ט, 02/08/09. הבעל עזב את הבית בחודש אוקטובר 2008. את שכר הדירה הוא שילם מראש עד לסוף חודש יוני 2009, ולדברי התובעת, את שאר תשלומי אחזקת הבית הוא שילם רק כחודשיים לאחר עזיבתו - כלומר, עד לחודש ינואר 2009.

שני נידונים עומדים לפנינו, לדיון:

         א.        גובה דמי מזונות האשה והקטינה.

         ב.         קביעת מועד החלת החיוב. דהיינו ממתי יש להתחיל את חבות המזונות - האם מזמן הגשת תביעת המזונות באוגוסט 2009, או שמא עוד קודם לכן - מחודש ינואר 2009- מועד שבו הפסיק הבעל (הנתבע) לשלם את שאר התשלומים מלבד השכירות.

כמובן שמכל סכום שיפסק, רטרואקטיבית, יש לקזז ממנו את סך המזונות החדשיים ששולמו על ידי הנתבע בסך - 2,000 ש"ח, וכן את סך ה- 8,000 ש"ח ששולמו על ידו כתשלום חד פעמי.

א. גובה דמי מזונות האשה והקטינה.

טענות הצדדים

לצדדים אין דירה השייכת להם, ובשנה האחרונה עד לעזיבת הבעל הם גרו בדירה שכורה. הנתבע הצהיר שהוא משתכר 4,000 ש"ח מידי חודש מעבודתו כנהג משאית בחברה שבבעלות אביו. לדבריו, הוא עובד בחצי משרה כ- 4-7 שעות ליום, ולפעמים ישנם ימים בהם הוא לא עובד. הוא הציג תלושי משכורת מסודרים מחודש מאי 2008 ועד לחודש ינואר 2009, המראים שהוא אכן משתכר 4,000 ש"ח לחודש.